כיצד סכמים 60 יום, שמונה שבועות, חודשיים, 7500 קילומטרים, 1440 שעות של כור היתוך משפחתי. האמת שכמעט בלתי אפשרי לסכם, יש כל כך הרבה רבדים, אין ספור נקודות למחשבה. אבל אחרי הכל זה רק חודשיים ותמיד אפשר להגיד כי זה קצר ביחס לטיול של שנה או יותר.
הינו בכל כך הרבה מקומות, פגשנו אנשים נחמדים בצד בדרך, חווינו חוויות, צחקנו עד דמעות וישקר מי שיגיד כי לא היו גם רגעים קשים. צריך לצאת לטיול כזה עם הרבה נחת רוח, סבלנות, רצון להנות וידיעה כי הטיול גם עולה סכום כסף לא מבוטל. אי אפשר ואסור לחיות בחיסכון ומצד שני גם חייבים היות עם היד על הדופק. כל 20$ ביום מסתכמים בלמעלה מ1000$ ולכן צריך להיות בבקרה.
הכרנו מקומות חדשים בד בבד הכרנו גם דברים חדשים בכל אחד מבני המשפחה, דברים שבשגרת היומיום לא מורגשים ובטיול כזה פוגשים אותם. הילדים הפכו להיות החברים הכי טובים, הכימיה בינהם הגיע לרמות של טלפטיה כמעט. לומדים להסתדר במרחב מחייה קטן,צפוף וללא פרטיות. תמיד שחשתי שצפוף נזכרתי באבי – שחיי תקופה ארוכה 7 נפשות בוגרות בדירת 42 מטר. ובדומה למשל העז – עכשיו אני רואה כמה מקום יש לנו בחיי היום יום.
ארה"ב מדהימה, יש בה מרחבים עצומים, מדבריות ללא סוף, מים בשפע ומכאן גם אגמים ונהרות. מגוון האנשים רחב כמגוון צבעי הקשת. הם שונים מאזור לאזור, מעיר לעיר ומחוף לחוף. השוני בא לידי ביטוי במראה, בסגנון הדיבור, ביחס שלהם לזר, בנכונותם להרגיש בנוח לפנות אליך ובעוד הרבה צורות ופנים. בקאנטרי סייד הם חופשיים הרבה יותר, פחות לחוצים וההפך בהערים, וככל שהעיר "נחשבת" יותר כך הריחוק עולה. שלא ישמע כי אני מתלונן אחרי הכל אני לא גר שם באופן קבוע.
קשה לי לחשוב על אופן טיול אחר פרט לקראוון, יכולת ההגעה והנגיעה לטבע היא מדהימה. עם רכב אתה יכול להגיע מקסימום למרכז המבקרים של אתר כזה או אחר, אבל בכדי לישון ליד פלג הנחל, בין עצי היער, על החוף, בקצה הצוק אתה חייב קראוון או אוהל. אוהל עם שתי ילדים קטנים לפרק זמן כזה נשמע לי קשה אבל בטוח שיש כאלו שצוחקים. הקראוון או בשמו המקומי RV ר"ת של recreational vehicle (רכב פנאי) הינו כלי כל כך מפותח ומשוכלל שהשמים והכסף הם הגבול במה שניתן להשיג. התשתית, הנגישות והקבלה הם דבר ברור מאילו. אכן היו חששות לנהוג על כלי כזה גדול, כמו משאית קטנה, אבל אציין כי מתרגלים די מהר לגודל ולכל המשתמע מכך. בפעם הראשונה שאני נותן את דעתי על גובה הגשר, היה פעם או פעמיים שעצרתי בצד מכיוון שהשילוט הורה לכך.
אנו לקחנו קראוון R25, כאשר R מציין סוג ו25 מציין אורך. ישנם שלושה סוגים עיקריים של קראוון שיהנו motor-home כלומר הבית מחובר על המרכב של הרכב ולא נגרר. B שהינו רכב בדומה רכב הסעות המורחב במקצת אבל הוא קטן ובדרך כלל לא כולל מקלחת ושירותים, רכב זה לא מומלץ. A זה מרכב של אוטובוס, היתרון והחיסרון שלו זה הגודל, הוא מכיל חדרי שינה, מקלחת רחבה ונוחה, סלון וכו' מתאים למשפחה על חמישה/שישה נפשות בוגרות. החסרון שלו זה גודלו, קשה לנוע איתו ובלא מעט חניונים יש מגבלה לאורך הכלי. בדרך כלל רואים כלי כזה אצל זוג פנסיונרים שרכשו אוטובוס מפואר ולא פסחו על רכישת רכב קטן בכדי שיוכלו להסתובב הערים. הרכב נגרר ע"י האוטובוס. אנו שכרו את הדגם מהמשפחה הכי פופולארי R או C, הגודל נע בין 19 פייט (כמעט שש מטר) ועד 32 פייט (למעלה משמונה מטרים). הדגמים הללו מתאימים למשפחתו בין זוג ועד שמונה אנשים שלא ממש צרכים את הפרטיות ומתכננים לבלות יותר בחוץ מאשר הרכב.
המחירים לחניית לילה מאוד משתנים ממיקום למיקום ובמה שמקבלים, בשמורות הטבע או בפארקים הלאומיים אתה מקבל רק מקום חניה ללא חיבור לחשמל, מים או ביוב ובדרך כלל המחיר הינו 15-20$ ללילה, בחניונים הפרטיים מקבלים חשמל, מים וביוב (נקרא גם full-hook) והמחירים הם בין 35$ ל55$ כאשר זה האחרון בדרך כלל בקרבת עיר או אטרקציה חשובה. אנו השתדלנו לישון בחניונים של שמורות הטבע לא בגלל המחיר אלא בגלל המיקום. פעם ב24 שעות חייבם למצוא מקום בכדי לרוקן שפכים ולמלאות מים, וזה יחסית לא חסר, אם בתחנות דלק או בקמפינגים. אנו לא נסענו בעונה ופרט לפעמיים שלושה לא נתקלנו בסיטואציה של חוסר מקום לינה, אבל מי שנוסע בשיא העונה כדי, רצוי וחשוב להזמין מקום מראש יום או יומיים קודם או לחילופין להגיע מאוד מוקם לאתר הלינה כי חלק מהמקומות הם על בסיס ראשון מגיע ראשון מקבל.
דלק הינה הוצאה מאוד מכובדת, הרכבים הללו זוללים דלק בצורה מפחידה כ4ק"מ ליטר או 8מייל לגאלון יחד עם זאת מחירי הדלק זולים משמעותית מכאן והמחיר הממוצע ששילמתי על גאלון זה 2.2$. כיום יש רכבים שהינם מנוע דיזל ולדעתי יש לשקול זאת בחיוב.
למי שמתכנן לנסוע ליותר משבועיים שלושה רצוי לקנות טלפון מקומי אחר הוצאת התקשורת מגיע למאות דולרים, נכנסים כמעט לכל חנות גדולה כגון wal-mart ורוכשים טלפון עם קו בעלות של 40-50$ ומטעינים אותו בדקות ע"י כרטיס שניתן לקנות בכל קיוסק. בצורה כזאת משלמים 10 סנט לדקה לשיחה מקומית במקום 7$ דרך הטלפון האישי שלך.
אלו הם התרשמותי והטיפים שאני זוכר, יחד עם זאת אני בטוח כי כתבתי לא מעט במהלך הדרך והם מופיעים בכל הרשומות. מי שמעוניים ומתכנן לעשות משהו דומה שירגיש חופשי ליצור איתי קשר ולשאול כל העולה על רוחו, יותר מאשמח לענות (didi.benknaan@gmail.com). אז עד הטיול הבא שיהיה להתראות....
הינו בכל כך הרבה מקומות, פגשנו אנשים נחמדים בצד בדרך, חווינו חוויות, צחקנו עד דמעות וישקר מי שיגיד כי לא היו גם רגעים קשים. צריך לצאת לטיול כזה עם הרבה נחת רוח, סבלנות, רצון להנות וידיעה כי הטיול גם עולה סכום כסף לא מבוטל. אי אפשר ואסור לחיות בחיסכון ומצד שני גם חייבים היות עם היד על הדופק. כל 20$ ביום מסתכמים בלמעלה מ1000$ ולכן צריך להיות בבקרה.
הכרנו מקומות חדשים בד בבד הכרנו גם דברים חדשים בכל אחד מבני המשפחה, דברים שבשגרת היומיום לא מורגשים ובטיול כזה פוגשים אותם. הילדים הפכו להיות החברים הכי טובים, הכימיה בינהם הגיע לרמות של טלפטיה כמעט. לומדים להסתדר במרחב מחייה קטן,צפוף וללא פרטיות. תמיד שחשתי שצפוף נזכרתי באבי – שחיי תקופה ארוכה 7 נפשות בוגרות בדירת 42 מטר. ובדומה למשל העז – עכשיו אני רואה כמה מקום יש לנו בחיי היום יום.
ארה"ב מדהימה, יש בה מרחבים עצומים, מדבריות ללא סוף, מים בשפע ומכאן גם אגמים ונהרות. מגוון האנשים רחב כמגוון צבעי הקשת. הם שונים מאזור לאזור, מעיר לעיר ומחוף לחוף. השוני בא לידי ביטוי במראה, בסגנון הדיבור, ביחס שלהם לזר, בנכונותם להרגיש בנוח לפנות אליך ובעוד הרבה צורות ופנים. בקאנטרי סייד הם חופשיים הרבה יותר, פחות לחוצים וההפך בהערים, וככל שהעיר "נחשבת" יותר כך הריחוק עולה. שלא ישמע כי אני מתלונן אחרי הכל אני לא גר שם באופן קבוע.
קשה לי לחשוב על אופן טיול אחר פרט לקראוון, יכולת ההגעה והנגיעה לטבע היא מדהימה. עם רכב אתה יכול להגיע מקסימום למרכז המבקרים של אתר כזה או אחר, אבל בכדי לישון ליד פלג הנחל, בין עצי היער, על החוף, בקצה הצוק אתה חייב קראוון או אוהל. אוהל עם שתי ילדים קטנים לפרק זמן כזה נשמע לי קשה אבל בטוח שיש כאלו שצוחקים. הקראוון או בשמו המקומי RV ר"ת של recreational vehicle (רכב פנאי) הינו כלי כל כך מפותח ומשוכלל שהשמים והכסף הם הגבול במה שניתן להשיג. התשתית, הנגישות והקבלה הם דבר ברור מאילו. אכן היו חששות לנהוג על כלי כזה גדול, כמו משאית קטנה, אבל אציין כי מתרגלים די מהר לגודל ולכל המשתמע מכך. בפעם הראשונה שאני נותן את דעתי על גובה הגשר, היה פעם או פעמיים שעצרתי בצד מכיוון שהשילוט הורה לכך.
אנו לקחנו קראוון R25, כאשר R מציין סוג ו25 מציין אורך. ישנם שלושה סוגים עיקריים של קראוון שיהנו motor-home כלומר הבית מחובר על המרכב של הרכב ולא נגרר. B שהינו רכב בדומה רכב הסעות המורחב במקצת אבל הוא קטן ובדרך כלל לא כולל מקלחת ושירותים, רכב זה לא מומלץ. A זה מרכב של אוטובוס, היתרון והחיסרון שלו זה הגודל, הוא מכיל חדרי שינה, מקלחת רחבה ונוחה, סלון וכו' מתאים למשפחה על חמישה/שישה נפשות בוגרות. החסרון שלו זה גודלו, קשה לנוע איתו ובלא מעט חניונים יש מגבלה לאורך הכלי. בדרך כלל רואים כלי כזה אצל זוג פנסיונרים שרכשו אוטובוס מפואר ולא פסחו על רכישת רכב קטן בכדי שיוכלו להסתובב הערים. הרכב נגרר ע"י האוטובוס. אנו שכרו את הדגם מהמשפחה הכי פופולארי R או C, הגודל נע בין 19 פייט (כמעט שש מטר) ועד 32 פייט (למעלה משמונה מטרים). הדגמים הללו מתאימים למשפחתו בין זוג ועד שמונה אנשים שלא ממש צרכים את הפרטיות ומתכננים לבלות יותר בחוץ מאשר הרכב.
המחירים לחניית לילה מאוד משתנים ממיקום למיקום ובמה שמקבלים, בשמורות הטבע או בפארקים הלאומיים אתה מקבל רק מקום חניה ללא חיבור לחשמל, מים או ביוב ובדרך כלל המחיר הינו 15-20$ ללילה, בחניונים הפרטיים מקבלים חשמל, מים וביוב (נקרא גם full-hook) והמחירים הם בין 35$ ל55$ כאשר זה האחרון בדרך כלל בקרבת עיר או אטרקציה חשובה. אנו השתדלנו לישון בחניונים של שמורות הטבע לא בגלל המחיר אלא בגלל המיקום. פעם ב24 שעות חייבם למצוא מקום בכדי לרוקן שפכים ולמלאות מים, וזה יחסית לא חסר, אם בתחנות דלק או בקמפינגים. אנו לא נסענו בעונה ופרט לפעמיים שלושה לא נתקלנו בסיטואציה של חוסר מקום לינה, אבל מי שנוסע בשיא העונה כדי, רצוי וחשוב להזמין מקום מראש יום או יומיים קודם או לחילופין להגיע מאוד מוקם לאתר הלינה כי חלק מהמקומות הם על בסיס ראשון מגיע ראשון מקבל.
דלק הינה הוצאה מאוד מכובדת, הרכבים הללו זוללים דלק בצורה מפחידה כ4ק"מ ליטר או 8מייל לגאלון יחד עם זאת מחירי הדלק זולים משמעותית מכאן והמחיר הממוצע ששילמתי על גאלון זה 2.2$. כיום יש רכבים שהינם מנוע דיזל ולדעתי יש לשקול זאת בחיוב.
למי שמתכנן לנסוע ליותר משבועיים שלושה רצוי לקנות טלפון מקומי אחר הוצאת התקשורת מגיע למאות דולרים, נכנסים כמעט לכל חנות גדולה כגון wal-mart ורוכשים טלפון עם קו בעלות של 40-50$ ומטעינים אותו בדקות ע"י כרטיס שניתן לקנות בכל קיוסק. בצורה כזאת משלמים 10 סנט לדקה לשיחה מקומית במקום 7$ דרך הטלפון האישי שלך.
אלו הם התרשמותי והטיפים שאני זוכר, יחד עם זאת אני בטוח כי כתבתי לא מעט במהלך הדרך והם מופיעים בכל הרשומות. מי שמעוניים ומתכנן לעשות משהו דומה שירגיש חופשי ליצור איתי קשר ולשאול כל העולה על רוחו, יותר מאשמח לענות (didi.benknaan@gmail.com). אז עד הטיול הבא שיהיה להתראות....
