מהיער האורבני למרחב הפתוח

כל תוכנית היא פתח לשינויים.
יום רביעי התחיל לאיטו, משהו שאחרי ארבע ימיי התעוררות בקראוון הבנתי מה שהיה זה מה שיהיה. הילדים מעירים אותך כל יום קצת יותר מאוחר עקב צימצום הג'ט-לג, מתחיל להתארגן לארוחת בוקר והנה נהיה עשר וחצי בבוקר, אבל באנו להנות ולא בכדי לשים V על אתר כזה או אחר. נחזור לרביעי, הגענו לגן החיות של סן-דייגו (אומרים כי הוא הגדול בעולם) ואחרי שש שעות של בילוי הבנו כי ראינו רק את מחציתו. אציין כי למרות גודלו לא חשים כך, הכל נגיש עם עגלות, מפלסים, מעליות, רכבל ואוטובוסים. היה מרשים והילדים נהנו והתרגשו כל פעם מחדש. התוכנית היתה כי ביום חמישי של הטיול נסתובב בסן-דייגו ולקראת השעה שש נרים עוגן ונפליג לכיוון המרחבים הפתוחים או אם להית יותר מדויקיים לכיוון פארק בשם Joshua tree אבל כפי שציינתי הכל פתוח ועקב שיחת טלפון והזמנה לארוחת ערב אצל עמיתים של כנרת החלטנו לדחות הכל ביום או בכמה שעות ולצאת בלילה לכיוון הפארק. עקב-לכך ובגלל מזג האויר הסגרירי במעט החלטנו לשנות את המסלול של סן-דייגו ובהמלצתו של פבלו הלכנו עם הילדים (טוב איזה אופציה אחרת יש לנו) למוזיאון הילדים החדש של סן-דייגו. בהמשך היום נסענו לפבלו ולהדס לארוחת ערב מצויינת. יצאנו משם מרוצים אך עייפים ולכן אחרי כשעה נסיעה החלטנו לעצור בחניון הראשון שנפגוש. רצה הגורל ומצאנו עצמנו בבוקר יום השישי בחניון על שפת האגם. בילינו שם כחצי יום כולל ארוחת בוקר דשנה ויצאנו לכיוון הפארק. הגענו לפארק Joshua Tree לקראת ארבע בצוהריים. קשה לתאר את המרחבים, הנוף, השממה והשקט ששורר כאן. אכלנו ארוחת ערב ראשונה אחרי מגבלות פסח שהטילה עלינו כנרת ויצאנו לטיול קצר. עכשיו הילדים ישנים ואנו בעקבותיים. אמשך על מעללי הפארק ברישום הבא.
נ.ב. זה נכתב בפארק אבל יפורסם בהזדמנות הראשונה שיהיה לנו חיבור לצלויזציה.