אחרי 10 ימים או משהו כזה של עירוניות יצאנו לכיוון המרחבים והנופים והאמת שחשנו צורך לכך. די קצה נפשנו מההמולה של העיר, יש סיבות אקסוגניות לכך ויש סיבות פנימיות לזה. ראשית צריך לגוון, שנית ילדים קטנים לא ממש מתברים לעיר, פרט כמובן אם העיר היא דיסני-לנד או כדומה. אי-אפשר לבוא בטענות לילדים על כך הם צרכים לרוץ, הם צרכים גירויים ולך תסביר לילד כי גם מבנה יפה או מוזיאון זה משהו מעניין. בכל אופן יצאנו לסיבוב נוסף בקראוון. המעבר היה די "דרמתי" מדירת 110 מ"ר הכוללת הכל לדירת 20 מ"ר הכוללת רק את המינימלי, אבל הנוף מפצה על הכל. אחרי יום ארוך של קבלת הקראוון, החזרת הרכב ומעבר בAAA (ממסי המקומית) יצאנו לדרכינו לכיוון st. Augustine שהינה העיירה הכי עתיקה בארה"ב. העיירה הוקמה ע"י הספרדים באמצע המאה 16 ועברה כמה ידיים עד עצמאות ארה"ב. יום ראשון ללקיחת הקראוון הינו תמיד יום "שרוף" ולכן עדיף לנצל את שאריתו לצימצום מרחקים, אנו ניצלנו יום זה בכדי להגיע לanastasia state park, שהינו חלק מst. Augustine beach. מה אני אגיד ואספר, הפארק נמצא על אי שמחובר בשני גשרים, שהצד המזרחי שלו פונה לאוקינוס האנטלנטי והצד השני לכיוון היבשת. החול לבן ונקי כמו טיפקס, אפשר להניח עליו דף הדפסה לבן ולא לראותו ממטר. קילומטרים של חוף לבן ובתולי. שהיינו בפארק יומיים בכדי להיכנס למוד של השלווה. הקראוון חונה במרחק נגיע מהחוף, בתוך יער עבותות ובשקט המוחלט שלו. הילדים התמוגגו מהריצה על החוף ובנית ארמונות חול. ילדתי הנסיכה מתארת איזה ארמון היא רוצה ומי יהיה בעלה. אחרי יום וחצי וביקור בעיירה הציורית יצאנו לכיוון מערב לעבר אזור הסוואני (Suwannee) דרך point varda שהנה המשך גאוגרפי לרצועת אי ששהינו באה אבל הפעם היא מאוכלסת בתים. קשה לקרוא לזה בתים אלא יותא אחוזות היושבות על החוף במרחק של 5 מטר מקסימום, כל בית עם החוף הפרטי שלו, הדקלים, ה18 חדרים, 12 מקלחות, גנןX2, ועוד אי-אלו עוזרים. אזור הסוואני הינו חבל-ארץ של יערות עד הנמצא כ150 קילומטרים מערבה מהחוף. הצד מזרחי של ארה"ב (לפחות את זה שחווינו עד עכשיו) שונה מהותית מצידה המערבי, הרבה יותר ירוק, רטוב, ושטוח יחסית. בילינו האזור הסוואני כיומים ביערותיו, נחליו, ועיירותיו שנראות כמו בסרטים. עיירה של כביש אחד שלאורכה פזורים חוות גידול של בקר, דבר זה הביא אותי לדודה של רצון לאוכל סטייק משובח. בין הערב הראשון לשני עצרנו בעיר סמוכה וקנינו דג לכנרת, חזה עוף לילדים ו... sirloin לי. לאלו שלא מכירים את המינוח מדובר בבשר-ורד או בשר מותניים הנחשב לחלק הכי איכותי בבקר. תוכנית לחוד ומציאות לחוד, איך שבאתי להדליק את האש התחיל לרדת טיפטוף שהגבר ככל שהזמן נקף. אין הדבר יעצור קרניבור שכמותי והחלטתי כי אמא-טבע לא תשבש לי את התוכניות והכנו את האוכל על במחבת. חצי נחמה, אבל נשאר עוד בשר משובח שממתין בשקט ליומו המתקרב.
בלילה השני התעוררנו בארבע בבוקר והתחלנו לנסוע לכיוון אטלנטה, רצינו לנצל את שעות השינה של הילדים הכדי לגמוע קילמטרים מהדרך הארוכה ואכן נכנסנו לאטלנטה בשעה 12 בצוהרים ישר ל-imagine it, שזה חלל ענק התפקידו לגרום וילדים ונסות, לגעת והעיקר לדמיין. הינ שם כשלוש שעות "וגורשנו" משם עם סגירת הדלתות בשעה ארבע. החלטנו להמשיך ולנצל את היום עד תומו וביקרנו במרכז המבקרים של קוקה-קולה. המשקה המפורסם נולד בעיר ולכן מין הראוי ששם יהיה המרכז בה' הידיעה. העיר הינה עיר של ניגודים, שחורים ולבנים, שמנים ורזים, 45% שומן או 0% שומן במשקה. בסופר יש, כמו שכבר סיפרתי, גלידה וחמאה בקופסאות ענק ומנגד כל המעדנים הם 0% שומן. מה קרה? לא שמעו על הממוצע?, על דרך המלך? בכל אופן כך נראים הדברים. לדעתי ההדיוטית מתחוללות תמורות מורכבות וגדלות בסגנון החיים של האמריקאי הממוצע. רומא התמוטטה עקב הנהנתנות, ארה"ב בולמת חזק לפני התהום ומתחילה בשינוי מהותי, אך על כך ארחיב בהמשך בהגיג שאכתוב שכותרתו recreation ו- fineschmecker(פיינשמייקר).
נחזור לקוקה-קולה, איזה גאווה למשקה והאמת בצדק. שאתה שומע את העובדות על המשקה, שאתה רואה שהוא מנצח בכל קטגוריה והפערים אדירים יש להם סיבה להתגאות. בכדי לעשות את האורך קצר נקפוץ לסוף לאולם הטעימות – 120 ברזים של כל המשקאות שקוקה-קולה מיצרת בכל העולם המחולקים לפי אזורים גאוגרפיים. יש שם טעמים כל כך מוזרים, באיחוד הברזים מהמזרח ומדרום אמריקה. היה משקה בטעם של מי-פה. בסוף היום מצאנו עצמנו במרכז אטלנטה וללא קמפינק לישון. אחרי לבטים רבים החלטנו להחנות את הרכב באיזה מרכז מסחרי הפועל 24 שעות להגף וילונות ולישון, בבוקר ידענו כי החלנו נכון. טיול עם קראוון אינו מומלץ לטיול ערים אלא הרים ומרחבים. את יומינו השני בעיר הגדולה העברנו לפארק שעשועים לילדים כהחלטה שגויה אבל הילדים נהנו. ברגעים של כתיבת שורות אלו אנו בדרכינו למחוזנו הבא – great smoke mountain .
ילדים אוהבים שני דברים: או לשבת מול הטלוויזיה ולצפות בדורה צפייה ישירה או להיות בטבע ולהשתולל. מוזיאונים? אין מצב שהילדים שלי יגייסו מספיק סבלנות בשביל מוזיאון.
השבמחק